ההבדל בין שירות לריצוי 

האם גם אתם מכירים את ההרגשה כי מרוב שאתם רוצים לעשות טוב, לעזור, להקל, לתרום או כבעלי עסק לתת את השירות הטוב ביותר , אתם למעשה מפספסים את עצמכם ?

או כי הפעולות והמאמץ שלכם אינם זוכים להכרה הרצויה? ובמקרים מסויימים אף גוררים תגובות של חוסר הערכה ולעיתים אף זלזול?

הסיבות לעודף העשייה רבות ומגוונות, אך התוצאה דומה ומלווה בתחושות מאוד לא נעימות ובתוצאות שאינן משרתות אותנו או את העסק שלנו!

כאשר אנחנו לא מכבדים את הזמן שלנו – אנחנו למעשה משדרים ללקוחות שלנו (מקצועיים או משפחה וחברים) מסר סמוי כי הזמן שלנו פחות חשוב ולכן כך גם הם מתייחסים אליו.

כאשר אנחנו לא מכבדים את הרצונות שלנו ופועלים אוטומטית על מנת לרצות את צרכי האחר –בלי להתכוון אנחנו מאותתים לצד השני (מקצועי או פרטי) כי הרצונות שלנו אינם רלוונטים (אפילו בעיני עצמנו).

כאשר אנחנו נותנים מעבר למבוקש אנחנו עלולים להרגיל את הצד השני כי זהו הסטנדרט שאנחנו נותנים, בפעם הבאה שנבחר לתת את מה שסוכם או שלא נוכל לתת יותר מהנדרש או המבוקש – הנושא עלול להתפרש על ידי הלקוח כ"הרעה בתנאים" ואולי אף כזלזול.

כאשר אנחנו מתמחרים את המוצר או השירות שלנו נמוך מהתמחור הראוי לו או אף חשים לא בנוח לבקש תשלום עבור שירותינו אנחנו מוזילים את השירות או המוצר שלנו בעיני הלקוח.

אז מה עושים?

עושים שינוי!  שינוי בתפישה שלנו את עצמנו ואת העסק שלנו:

•    מזכירים לעצמנו – מהו המוצר/ שירות שאנו מספקים
•    רושמים לעצמנו מהו הערך המוסף שהלקוח/ הצד השני מקבל
•    מחדדים לעצמנו את היתרונות שהצד השני מקבל
•    מתעדים הצלחות מהעבר – תודות מלקוחות/ הצלחות משמעותיות, המלצות מגורם שלישי
•    מגדירים מהם הגבולות נתינה המקובלים עלינו, שעושים לנו טוב אך לא פוגעים ברצונות או בצרכים שלנו.

כדיי שהשינוי יהיה אמיתי ולאורך זמן, מומלץ להתחיל בקטן - בוחרים גבול אחד קטנטן איתו אנחנו מרגישים נוח יחסית להתחיל, מתרגלים גבול זה עד שהופך להרגל וממשיכים לגבול הבא.

כאשר אנחנו מכבדים את עצמנו, את הצרכים שלנו, את גבולות הנתינה שלנו, את הערך מוסף שאנחנו נותנים אנחנו מקרינים זאת גם לצד השני ומבלי לשים לב גם הוא מעריך מכבד יותר ואף מוכן לשלם יותר.

בהצלחה!